אמהות ונשים יקרות, ערב טוב.
כינוסי האמהות ונשות הקהילה, הם תמיד מקור לשמחה והתרגשות, ובעיקר הם מקור להעצמה של הנפש וחיזוק תחושת ה"ביחד", חיזוק תודעת השליחות והאחריות של כולנו, הנשים, למען לימוד התורה של הבעלים והילדים שלנו, למען השותפות שלנו בבניינו הרוחני של הבית וחינוך ילדינו בדרך התורה והמצוות המסורה לנו מדורי דורות.
- אני מבקשת לפתוח במה שמספר המדרש על בת שבע אמו של שלמה המלך:
כתוב בספר משלי פרק לא : דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ, מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ: (ב) מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי.
במדרש ילקוט שמעוני מובא שאמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי: מלמד שקשרתו אמו על העמוד, ואמרה לו: "מה בני ומה בן בטני ומה בן נדָרָי", ומפרש רשב"י מה פירוש "ומה בן נדָרָי":
"כל נשים של בית אביך היו נודרות ואומרות: יהא לי בן הגון וראוי למלכות, ואני נדרתי ואמרתי: יהא לי בן מלובן ומזוקק והגון לנביאות"!
בת שבע הצדקת אומרת לשלמה בנה: לכל נשות המלך יש שאיפה אחת: שבנה יהיה ראוי למלכות. שאיפה לכבוד, לשררה, לעושר ומנעמי החיים. אך אני הייתה לי שאיפה אחת, תפילה אחת בליבי, שמילאה את חיי: שאזכה ובני יהיה ראוי לנביאות! שיהיה ראוי למעלה הרוחנית העליונה של קרבה ודבקות בקב"ה.
בת שבע הציבה לכל נשות ישראל לדורי דורות, תמרור מאיר וזוהֵר, המצביע ומראה מהי התכלית ומה צריכה להיות השאיפה בלב כל אמא בישראל. כל אמא רוצה שילדיה יהיו מוצלחים ומצליחים, אך מבת שבע למדנו מהו סולם הערכים של ההצלחה האמתית. זוהי ההצלחה בעבודת ה', ההצלחה בייעוד לשמו נברא האדם.
ובת שבע הציבה לנו גם את גודל האחריות והשליחות המוטלת עלינו: השאיפות שלנו, הנדרים והתפילות למען הצלחתם הרוחנית של בנינו ובנותינו, משפיעים השפעה מכרעת ובונים בלב הילדים בניין רוחני גדול ואיתן.
- דוגמה מאלפת לאישה שהטיבה להבין את גודל התפקיד שלה וגודל הזכות שיש לה בבניינו הרוחני של בנה, אפשר לקחת מאמו של רבי יהושע בן חנניא. בפרקי אבות פרק ב' נאמר עליו: "רבי יהושע בן חנניא – אשרי יולדתו".
ונשאל: מדוע לא נאמר שבח זה על כל הנשים האחרות שילדו בנים חכמים וצדיקים?
רש"י הקדוש כותב: "אשרי יולדתו שהיא גרמה לו שהוא חכם, שכל אותם הימים שעיברה אמו ממנו, היתה מחזרת בכל יום על ארבעה ועשרים בתי מדרשות שהיו בעירה, ואומרת להם: בבקשה מכם, בקשו רחמים על העובר הזה שיהיה חכם, כפי שמסופר בתלמוד הירושלמי".
המפרשים מוסיפים שכוונת רש"י היא למה שאמר רבי דוסא בן הורכינס לחכמי ישראל, על רבי יהושע, שמיום שנולד, לא הוציאה אמו את העריסה שהיה בה, מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה. וזהו שבחו, אשרי יולדתו שגרמה לו יתרון על חבריו, שלא שמע מעולם, מיום שנולד, אלא דברי תורה.
- כאשר באים חכמים לשבח את רבי יהושע בן חנינא ולהצביע על מעלתו – הם משבחים את אמו!
היא זו שגרמה לו להיות חכם גדול בתורה וצדיק! היא לקחה אחריות על עתידו הרוחני, עוד לפני שנולד, והיתה מסתובבת בין בתי המדרש ומבקשת שיתפללו על העובר שבבטנה שיהיה חכם וצדיק.
האמא הדגולה הזו הבינה שתפקידה בהבטחת עתידו הרוחני של הילד מתחיל עוד לפני שנולד! וקל וחומר לאחר שנולד, כאשר מצד אחד גוננה עליו שלא ייחשף להשפעות שליליות, שלא ישמע דברים בטלים ואסורים, ומצד שני דאגה שלבו ונפשו יספגו אך ורק דברי תורה מרגע שנולד, כי למרות שבשכלו עדיין אינו מבין את מה ששומע, הרי שנפשו קולטת וסופגת את קדושת התורה.
- בדור הזה ובתקופה בה אנו חיים, אנו מרגישות היטב עד כמה חשוב ומשמעותי המקום שלנו כאמהות וכנשים, בעיצוב ובניית הבית על ערכי התורה והקדושה, והנחלתם לבנינו ובנותינו.
אני מברכת ומאחלת לכולנו ולכל נשות ישראל, שנזכה להמשיך את דרכן של האמהות הצדיקות בכל הדורות, מתוך הבנה של גודל הזכות והאחריות שהקב"ה הטיל עלנו.
אין לי ספק שמתוך הכנס הקדוש הזה נגיע בס"ד לחג מתן תורה שיחול בקרוב, מחוזקות ומועצמות במטען רוחני גדול.