רשת הכוללים

התוס' (ברכות מט: ד"ה ר"מ)  כתבו "ולענין שתיה אומר ר"י דיש להחמיר ולברך עליו אפילו בפחות ממלא לוגמיו אף על גב דלענין יום הכפורים ליתא לא ילפינן מינה לענין ברכה תדע דלענין ברכת המזון בכזית ולענין יום הכפורים עד דהוי דוקא ככותבת". והקשה הגליון (שם) "קשה לי איך שייך להחמיר

א. בגמ' ברכות (יב.) "פשיטא היכא דקא נקיט כסא דחמרא בידיה, וקסבר דשכרא הוא, ופתח ומברך אדעתא דשכרא וסיים בדחמרא יצא, וכו'. אלא היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא, ופתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא, מאי, בתר עיקר ברכה אזלינן או בתר חתימה אזלינן". וכתב רש"י דתחילת

בגמרא (ברכות יב.) "פשיטא, היכא דקא נקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשכרא הוא ופתח ומברך אדעתא דשכרא וסיים בדחמרא – יצא, דאי נמי אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא, דהא תנן: על כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו  יצא. אלא, היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא, פתח

יסוד גדר ברכה לבטלה נדון  א. בשיטת הרמב"ם אי ברכה שאינה צריכה אסורה מדאו' או מדרבנן:  ב. מו"מ בדין ברכה לבטלה: ג. יסוד גדר "לשוא": כתב הרמב"ם (פ"א מברכות הט"ו) "כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם לשווא והרי הוא כנשבע לשווא ואסור לענות אחריו אמן". ובפשטות נראה